משה רביד

האדריכל משה רביד, היום בן 93, חלם כבר כילד להיות צייר אבל רק בגיל 88 הודיע ללקוחות משרד האדריכלים שלו שהוא לא מקבל יותר לקוחות, סוגר את דלתות המשרד והופך את הציור לעיסוקו המרכזי. מאז הוא צייר מאות יצירות, קיים תערוכות יחיד, השתתף בתערוכות קבוצתיות והתקבל לאיגוד המקצועי של האומנים הפלסטיים בישראל. הוא עלה לישראל בגיל 14 באוניית מעפילים שגורשה ע"י הבריטים לקפריסין, אחרי חצי שנה במחנה מעצר, בקיץ 1947, הוגשם חלומו הציוני והוא נכנס בשערי הארץ. בציורים שלו, בכל הג'אנרים בהם הוא מצייר, הוא מספר סיפורים שהמציא, חוויות שחווה או דעה שמצא לנכון להביע. בדרך כלל הוא משתדל להביא התרחשויות המעוררות עניין שניתנות לפרשנויות שונות לפי ראות עיניו של המתבונן. בעבודות רבות הוא מצליח לכלול נימה היתולית. לרוב משה מצייר סדרות של ציורי שמן על בד בנושאים שונים, אישיים, חברתיים ופוליטיים. כך לדוגמה סדרה של כ 30 ציורי שמן על בד "משהו על זיקנה" שמשה עבד עליה בשנתיים האחרונות, העוסקת, באופטימיות, בנושאים כמו: קמטים, זוגיות, חזרה לילדות, רפואה ,סוף הדרך ועוד; או סדרת הציורים "בריחה" המוצגת עתה (מאי 2026) במוזיאון בית הפלמ"ח, המתארת קורותיה של משפחה ציונית בין השנים 1948 – 1958. הציור האחרון של סדרה זאת המתאר הגשמת חלום ציוני, נתרם ומוצג בבית הנשיא. מלבד העבודה בצבעי שמן, משה גם עובד בטכניקות אחרות, גם טכניקות לא שגרתיות. כך לדוגמה הטריפטיכון במידות 260 X 100 ס"מ "סערה, שלווה ומה שביניהן" המצויר בעזרת עניבות מודבקות על בד, מוצג עתה בתערוכה קבוצתית "שפת החומר" בגלריה "המתחם" ברמת השרון. כאן, בגלריה "פחות מ 1000" רביד מוצא לנכון להציג חלק מסדרת קולאג'ים שהוצגו בשנת 2025 בבית מלינוב, בתוספת קולאג'ים חדשים. בהמשך מובאים דברי האוצרת.