חכם, רשע, תם, ושאינו יודע לשאול

ציור שמן על עץ שנע בין וידוי אישי לאמירה חזותית חדה. ארבע דמויות חוזרות במצבים רגשיים משתנים, לצד מילים כתובות בעברית שמקצבות את המבט ומעמיקות את תחושת המתח. הפלטה הרכה של ורדרד, ירקרק וחום יוצרת עבודת דיוקן־נפש ישירה, אנושית ונוגעת ללב. הילד מההגדה השואל 4 קושיות מיוצג כאן כילדה המדגמנת את אופים של ארבעת הבנים: חכם, רשע, תם ושאינו יודע לשאול. הציור מציג פרשנות אישית ועכשווית לארבעת הבנים שבהגדה של פסח. סביב ארבע דמויות של ילדה אחת, המופיעה בכל פעם בהבעת פנים ותנוחת גוף שונות, מופיעים שמות הבנים: חכם, רשע, תם ושאינו יודע לשאול. כמה נקודות בולטות: • אותה דמות בכל ארבעת המצבים – זהו כנראה הרעיון המרכזי של היצירה: כל התכונות הללו קיימות בתוך אדם אחד, וההבדל הוא במצב הרוח, בגיל או בנסיבות. אין חלוקה מוחלטת בין "טוב" ל"רע". • שפת הגוף מספרת את הסיפור: o ה"חכם" מצביע אל ראשו, רמז למחשבה ולמודעות. o ה"רשע" אוחז בידיו באגרופים קמוצים ומביע התנגדות או כעס. o ה"תם" מרים ידיים בתנועה של תמיהה או פשטות. o "שאינו יודע לשאול" נראה מהורהר, מעט פסיבי ומנותק. • המסגרות הצבעוניות סביב המילים, הן למעשה הכיתוב פ-ס-ח ועיגול, המזכירות עיטורים עממיים או דפי הגדה מאוירים, ומעניקות ליצירה אופי יהודי-טקסי.