ונוס בעידן השעתוק

ביצירה זו, קורין מעניקה פרשנות עכשווית וחתרנית לדימוי הנשי הקלאסי מתולדות האמנות. דרך קו רישומי עדין המשתלב ברקע של צורות אמביות וסימבולים מופשטים, היא בוחנת את הגבולות שבין הקלאסי למודרני, ובין העדינות לכאוס הוויזואלי. כתמי הצבע הממוקדים על הלחיים (ה"סומק") מוסיפים רובד של הומור ופגיעות, ומדגישים את הפיכת הדמות האיקונית למיצג של זהות בעידן של עודף גירויים. היצירה שוזרת את שפות הרישום המסורתי עם המיידיות של תרבות הפופ והרחוב, ויוצרת גוף עבודה פואטי ומודע לעצמו. היצירה מגיעה ממוסגרת