לבד

ציור פיגורטיבי בגוונים קרירים של חום ותכלת, ובו דמויות המצוירות בעט שחור ומשתלבות זו בזו. הקומפוזיציה מתארת מעין ריקוד מופשט בשדה פתוח. כל דמות שקועה ברגע שלה, נוכחת בתוך עולמה האישי. תחושת הלבד העולה מן הציור אינה בודדה, אלא ממלאת ומרגיעה- מרחב המאפשר לכל דמות, ולכל צופה, להתחבר ללבד שלו, לפרוש זרועות בתוך המרחב הפתוח ולהתמסר לעולם הפנימי. הציור מציע בדידות שאינה נתק, אלא חיבור שקט- מצב שבו הנוכחות העצמית מספיקה, ואף מרחיבה.