צביה כפרי

ילידת 1955 וחברת קיבוץ שריד - רעיה, אמא וסבתא. חייה מלאים חלומות, סיפורים, צבעים והגשמה מתמשכת של דרך אישית ויצירתית. את דרכה האמנותית התחילה בלימודי תיאטרון באוניברסיטת תל אביב (M.A), ולאחר מכן עבדה כבמאית תיאטרון עצמאית במשך כחמש־עשרה שנה. השנים הללו העמיקו בה את ההקשבה לרגש האנושי, לעוצמה של נוכחות ולמפגש הישיר עם קהל, יסודות שמלווים אותה גם היום ביצירתה. בגיל ארבעים הקימה וניהלה את "מרכז אביב"; - מרכז לרפואה משלימה. שם פגשה צבעים רבים של החיים: כאב ועצב לצד ריפוי, תקווה וסיפורי חיים מרתקים. ליוותה אנשים בדרכם האישית וסייעה להם למצוא אור וצבע בתוך חייהם. בהגיעה לגיל שישים הרגישה צורך עמוק להתבטא בצבע באופן ישיר ואישי. כך נוסף לחייה עולם הציור, שהפך עבורה למרחב של חקירה, חופש והתחדשות. מתוך סקרנות ועצמאות מתנסה בטכניקות מגוונות ובחומרים שונים, ומאפשרת לעצמה תהליך יצירתי פתוח ומשתנה. הקו המנחה בציורייה הוא הרגש המתפרץ, זה שמבקש לפרוץ מן הבד ולפגוש את המתבונן. פלטת הצבעים שלה היא פלטת החוויות של חייה: עשירה, עמוקה ורבת שכבות, נעה בין אור וצל, בין עדינות לעוצמה.