הארה

בגיל 44 חוויתי הארה, עברתי צד, התמסרתי לחלקים הנקביים שבתוכי, ללא חשש, האשמה ובריחה טיפוסית. זווית מבטי השתנתה מבחוץ לבפנים. החיבור לחלקים הרכים שבי איפשרו לי להשלמים בין חלקיי המנוגדים ולגרש בכך קולות ושדים מחיי ואף מתודעתי. זה מדהים לגלות כמה זה פשוט לפתח את הקשר עם עצמנו ואיך שזה משפיע על החיים. ציור זה אינו גמור - ונשאר כך לאור העבודה התמידית שיש לעשות על מנת לשמר את המאזן בין החוץ לבפנים. ולמה היא לא נמצאת במרכז הלבנה? מאחר ואין דבר שכזה מושלם וטוב שכך.